21.3.2014

Why?

כן. אני לא הולכת לחדש לכם.
כן. דנו בנושא הזה כבר מאות פעמים.
כן. כולנו יודעים להתלונן אבל אף אחד לא עושה עם זה כלום.


Image: Pinterest

לפני שלוש שנים אם אני לא טועה נערכה המחאה הגדולה של הצעירים ולרגע הציץ לו האור מקצה המנהרה אך מהר מאוד הרוחות נרגעו ושום מחאה לא הובילה לשינוי של ממש.
אני לא מצליחה להבין איך, למה ומתי זה קרה. 
מרוב שהתרגלנו לקנות ביוקר, כאשר אנחנו רואים מבצע של ״2 בגטים ב-6 שקלים״ אנחנו בטוחים כי זכינו בלוטו ומיד קופצים על המציאה. אך האמת היא שאם תבדקו את המחירים במדינות אחרות תידהמו לגלות כי שם באופן שגרתי בגט נמכר במחיר כזה. 

לפני מספר חודשים הייתי בברלין ולא הצלחתי לתפוס את זה איך יתכן שהמחירים שם כל כך זולים. אז זהו, שזה לא בהכרח שהמחירים שם זולים, אלא שהמחירים בישראל הם מאוד, מאוד, מאוד גבוהים ולא הגיוניים. אני עדיין לא מפרנסת משפחה ולכן מצבי יחסית טוב, אך אני באמת לא מצליחה להבין איך, איך לעזאזל עושים את זה.

כשאני רואה את הרחובות מוצפים אופניים חשמליים שעליהם נוסעים ילדים מתבגרים בני לא יותר מ-15, אני עוד יותר לא מבינה. כשאני הייתי ילדה מתבגרת נסעתי באוטובוסים באופן קבוע ויותר מזה, הלכתי ממקום למקום ברגל. איך זה תקין שקונים לילד בן 15 פריט שעולה בין 3000-4000 שקלים ואני בכלל לא רוצה להיכנס לבן הבטיחותי כי זו לא הפואנטה. 

תסלחו לי, אבל הכל מתקלקל. היום לכל ילד יש סמארטפון חדיש אליו הוא משתעבד ונאבד כל היופי שבתמימות והספונטניות בלצלצל לחברים באינטרקום ולשאול אם אפשר לעלות אליהם ולהיפגש. אני עוד זוכרת את הפעם הראשונה שביקשתי רשות מאמא שלי ללכת למרכז העיר להסתובב עם חברים כשהייתי בת פחות מ-12 והרגשתי כאילו אני עושה את הדבר הכי פרוע ומטורף שיש. היום ילדים בני 12 כבר עושים.. הכל. 

נעבור לסוגיה שקשורה באופן ישיר לבלוג, אופנה. קניון הפך לאטרקציה קבועה אצל כולנו וכבר שכחנו מה זה ללכת לעיר ולקנות אצל שמואל הירקן או סמי הרוכל. בילדותי הייתי לא מעט בקניון, אבל אז קניון היה אטרקציה של ממש כי לא היה אחד כזה כל 5 ק״מ. זכור לי כי פקדתי באופן די קבוע את קניון איילון והבילוי המועדף עליי היה להסתכל על ברז המים ש״עף״ באוויר. היום כל ילד בגיל 3 כבר יודע מה זה קניון וכשעוברים לידו מיד מזהה במה מדובר ורוצה להיכנס ולקנות ״מתנות״ ומקדונלדס. המחירים בקניונים מרקיעים שחקים וכל הרשתות המקומיות מרשות לעצמן משום מה לגבות מחירים מוגזמים מבלי להתייחס למצב בארץ. 

כאילו נראה שאנחנו חיים בהדחקה. 
כולם טסים לחו״ל.
כולם הולכים למסעדות.
כולם הולכים להופעות של זמרים שמגיעים לארץ ולא פחות מב״גולדן רינג״. 
לכולם יש סמארטפון, אייפד ולפטופ.
והרשימה עוד נמשכת.

אולי אני לא בעניינים וחיים בישראל המון אנשים עשירים ואני פשוט לא מודעת לכך? קשה לי להאמין. אני באמת לא יכולה להבין איך יתכן שאני נכנסת לסופר כדי לקנות 4 מוצרים ונאלצת להיפרד משטר של 50 שקלים לפחות ומשפחות שעורכות קניות גדולות על בסיס קבוע מצליחות להתקיים. ולטוס לחו״ל. ולאילת. ולקנות לילד אופניים חשמליים. וסמארטפון. 

אני לא רוצה להטיף או לחנך אף אחד, אבל אני באמת חושבת שהגיע הזמן שנעשה יותר. זה יכול להתחיל מקטן, נגיד בלא לקנות כל ממתק חדש שיוצא לשוק או להמתין לסוף עונה שגם הוא לא משהו כדי לקנות שמלה שממש רצית ״רק״ ב-150 שקלים. אני רק מייחלת שמיזמים כמו ״קופיקס״ יתרבו עוד ועוד כדי שסוף סוף משהו כאן ישתנה ונוכל לחיות כמו שצריך מבלי לגור אצל ההורים עד גיל 35.


CHIC & LOVE
הילה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תמיד כיף לשמוע מה שיש לכם לומר :)